יצוא ביטחוני מישראל

נכון ל-2018 ישראל היא יצואנית הנשק השמינית בגודלה בעולם. ביחס למספר תושביה, ישראל היא יצואנית הנשק הגדולה בעולם.

לפי דו"ח SIPRI (מכון מחקר שוודי המנטר מכירות נשק ברחבי העולם) ממרץ 2018, חברות ישראליות – פרטיות וממשלתיות – היו אחראיות ל-3.1% מהיקף מכירות הנשק בעולם בין השנים 2014 ל-2018. בחמש השנים בין 2011-2018 הייתה עלייה של 55% בייצוא מערכות נשק ישראליות, לעומת חמש השנים שקדמו להן. זוהי העלייה הגדולה ביותר בייצוא מבין 10 יצואניות הנשק המובילות בעולם. בשנת 2017 היה שיא בייצוא הביטחוני הישראלי עם חוזים של חברות ישראליות בשווי 9.1 מיליארד דולר.

כמעט מחצית (49%) מהנשק הישראלי שיוצא בשנים 2013-2017 הגיע להודו, אליה הייצוא הישראלי עלה ב-55% בחמש השנים האחרונות. נכון ל-2018 58% מהייצוא הביטחוני הוא לאסיה והפסיפיק, 21% לאירופה, 14% לצפון אמריקה, 5% לאפריקה ו-2% לאמריקה הלטינית. ישראל היא ספקית הנשק השלישית בגודלה בדרום קוריאה, איטליה ובריטניה.

בייבוא נשק נמצאת ישראל במקום ה-17 בעולם. ישראל הגדילה את ייבוא ​​הנשק שלה ב-125%, פי שלושה, בחמש השנים האחרונות. 60% מנשק זה הגיעו מארצות הברית, כולל 50 מטוסי קרב מסוג F-35. גרמניה היתה אחראית ל-30% מייבוא הנשק של ישראל, ביניהן שלוש צוללות שעמדו במרכז חקירת משטרה.

(לקריאת הדו"ח המלא: TRENDS IN INTERNATIONAL ARMS TRANSFERS)

יצוא ביטחוני אינו מתייחס רק לייצוא כלי נשק. יצוא ביטחוני כולל נשק קל (רובים, מקלעים, רימונים, אקדחים) וכבד (ארטילריה תותחים, מרגמות, טילים, טנקים, רכבים משוריינים, כלי טיס חמושים, כלי שיט חמושים), ציוד ביטחוני (ציוד לראיית לילה, קסדות טיס או ציוד אלקטרוני), ידע ביטחוני, טכנולוגיה, לוחמת סייבר ואימונים והדרכות בתחום הביטחון (שיטות לחימה, שימוש בנשק). לדוגמה, תחומי הייצוא הביטחוני מישראל בשנת 2017 כללו מערכות טילים והגנה אווירית, מערכות מכ"מים ולוחמה אלקטרונית, תחמושת ועמדות נשק, מערכות תקשוב וקשר, תצפית ואופטרוניקה, מערכות מודיעין, מידע וסייבר, מל"טים ושירותים שונים.

כיצד הפכה ישראל למובילה בייצוא נשק

היעדר פיקוח

מדיניות מתן ההיתרים לייצוא נשק בישראל והסודיות שנשמרת סביב הנושא מאפשרת ייצוא נשק למדינות רבות בעולם ללא פיקוח. בין אם מדובר על אימוני כוחות משמר נשיאותי של נשיא רודן, אספקת נשק ומערכות ריגול למשטרים מפרי זכויות אדם או למדינות שיש עליהן אמברגו נשק מצד מדינות אחרות, חברות ביטחוניות ישראליות מאפשרות לקונים לרכוש נשק ללא צורך בדיווח או רישום ומבלי לעורר שאלות או הד ציבורי.

בישראל לא קיימות הגבלות בחוק מתן רשיונות הייצוא שמתייחסים לזכויות אדם. מלבד המדינות עליהן יש אמברגו צבאי של מועצת הביטחון של האו"ם, לישראל אין אמברגו רשמי על אף מדינה וכך נוצר מצב בו חברות ישראליות יכולות לייצא נשק למדינות שמבצעות הפרות בוטות של זכויות אדם ופשעים נגד האנושות במסגרת החוק הישראלי. מספר דוגמאות לכך הן חלקה ההיסטורי של ישראל בייצוא נשק לדרום אפריקה בזמן משטר האפרטהייד עד לימיו האחרונים, ייצוא נשק ישראלי לרואנדה במהלך הימים הראשונים של רצח העם, וייצוא למדינות דרום סודאן ומיאנמר בימים אלה, בעוד שרוב מדינות העולם מסרבות למכור להן נשק.

חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני נחקק בשנת 2007, ומחייב כל תושב ישראל או תאגיד ישראלי שמעורבים בתיווך או שיווק של ייצוא ביטחוני ברישיון, בין אם אלו נעשים בישראל או מחוץ לה. מטרתו של חוק זה היא "להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני." על מתן רישיונות הייצוא ועל מרשם הייצוא הביטחוני ממונה אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) שמסרב לחשוף את כלל הנתונים הנוגעים לייצוא ישראלי של נשק בחו"ל. מדינת ישראל מסרבת לחשוף את שמות האנשים והחברות הרשומים במרשם הייצוא הביטחוני ואת הרישיונות שהעניק להם משרד הביטחון. עתירות חופש המידע נתקלות בבית המשפט בתגובת המדינה שמבקשת שוב ושוב להוציא צוויי איסור פרסום ולקיים את הדיונים בנושא בדלתיים סגורות.

ללא פיקוח ושקיפות, מידע רב בנושא הנוגע לאופי ומימדי המעורבות הישראלית בייצוא נשק אינו נגיש ולא מאפשר דיון ציבורי ביקורתי בנושא. החברות הביטחוניות וסוחרי הנשק שומרים על אנונימיותם ועל זהות הקונים ונשק ישראלי מגיע לרחבי העולם באין מפריע.

בשנת 2013 הצביעה ישראל בעד אמנת הסחר בנשק (ATT – Arms Trade Treaty) שאומצה על-ידי האו"ם, אך לאחר מכן סירבה לאשרר את הצטרפותה ומסרבת מאז לחתום עליה. האמנה קובעת כי מדינה לא תתיר ייצוא אם בזמן שבו נשקל מתן היתר מסוג זה "ידוע לה כי הנשק האמור ישמש לביצוע רצח עם, פשעים נגד האנושות, הפרות חמורות של אמנות ז'נבה, התקפות מכוונות על אזרחים ואובייקטים אזרחיים או פשעי מלחמה אחרים, המוגדרים באמנות בינלאומיות שאותה מדינה צד להן".

נשק מוכח בקרב – שיווק נשק ישראלי בעולם

שיטות השיווק של ישראל התבססו לאורך השנים על היכולת של ישראל לנסות, לפתח ולהשתמש בנשק, בטכנולוגיות ובטקטיקות צבאיות על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים, ולאחר מכן לשווק אותם כ"מוכחי קרב" (Battle Proven). בעוד שחברות ברחבי העולם מציגות את היכולות של הטכנולוגיה אותה הם מוכרים בסרטוני אנימציה, חברות ישראליות משתמשות לעיתים קרובות בתיעוד אמיתי שמראה כיצד מופעל מל"ט בעזה, לדוגמה. סוד ההצלחה של תעשיית הנשק הישראלית מול תעשיות חזקות ממנה במדינות אחרות, טמון ביתרון שלה בכך שהיא יכולה למכור נשק שהוא Battle Proven ויש הוכחות לכך שהוא עובד. ומה שהוכח בקרב – נמכר הרבה יותר טוב.

הכיבוש המתמשך של הגדה המערבית והמצור על רצועת עזה מספקים מצד אחד תירוץ ארוך שנים לצורך בחיזוק התעשייה הצבאית לצרכים "ביטחוניים", ומצד שני אפשרויות לניסוי בנשק וטכנולוגיות צבאיות חדשים ב"שטח". המבצעים הצבאים שישראל יוזמת אחת לשנה בממוצע לאורך העשור האחרון מהווים חלון הזדמנויות רווחי ביותר עבור התעשיות הצבאיות להכניס מוצרים חדשים לשוק ולמכור אותם לעולם, ולאורך השנים האחרונות, ניתן לראות איך המתקפות על עזה משמשות קרקע פוריה לניסוי ושיווק של נשק ישראלי חדש. את הנשק החדש שמוכשר לשימוש על-ידי הצבא הישראלי ניתן לשווק כנשק ש"נוסה בשדה הקרב" (Battle Proven), דבר שהציב את ישראל בראש רשימת יצואניות הנשק הגדולות בעולם. פרסומים של כלי נשק חדשים למכירה או הופעתם בתערוכות נשק למיניהן חודשים ספורים לאחר שהצבא הישראלי ניסה אותם בפעם הראשונה בפעילות צבאית, נהיים שכיחים יותר ויותר לצד ציטוטים שמופיעים במסע השיווק של הנשק הקטלני שמתפארים בכך שהוא "נוסה בהצלחה". חשוב לציין כי מדובר לרוב בכלי נשק קטלניים, וכל ניסוי "מוצלח" עולה בחיי אדם.

“אחרי כל מבצע מהסוג שמתקיים עכשיו בעזה, אנחנו רואים גידול במספר הלקוחות מחו”ל”.
אלי גולד, בכיר בתע”ש, על מבצע "צוק איתן", 2014

כל פעילות צבאית כנגד האוכלוסייה הפלסטינית משמשת להכנסה מסיבית של טכנולוגיות חדשות. כך המתקפה הישראלית על עזה בשנת 2014 (מבצע "צוק איתן"), הביאה לזירוז בקליטת אמצעי לחימה חדשים בצבא הישראלי, כאשר חלקם עוד היו בשלבי פיתוח והופעלו לראשונה. הם הוכרזו כמבצעיים תוך כדי הלחימה, ולאחר מכן שווקו לעולם, כמו מל"ט ה"הרמס 900", כלי טיס בלתי מאויש המסוגל לשאת טילים ופצצות של חברת אלביט, בו השתמש חיל האוויר הישראלי בפעם הראשונה בפעילות מבצעית. מלבד ההרמס 900 דווח על פגזים, רימונים, נגמ"שים, טנקים ורובים, חדשים ואו משודרגים, שנכנסו לשימוש בצבא הישראלי במהלך המבצע.

"למבצע הזה יש פוטנציאל לקדם את הייצוא הביטחוני, בעיקר יצוא של מערכות שהוכיחו את עצמן"
אלוף במיל' דני יתום העוסק בייצוא ביטחוני, על מבצע "צוק איתן", 2014

בסרט "המעבדה" של יותם פלדמן, ראיונות עם בכירים בתעשיית הנשק הישראלית מדגימים כיצד הפכו השטחים הכבושים למעבדה המתקדמת ביותר בעולם לניסוי באמצעי לחימה וכיצד המתקפות על עזה משמשות קרקע פוריה לניסוי ושיווק של נשק ישראלי חדש, בעיקר כלים בלתי-מאוישים – מל"טים. השימוש הנרחב של הצבא הישראלי במל"טים שמשקיפים ומבצעים תקיפות אוויריות על רצועת עזה, שנמצאת תחת מצור כבר למעלה מעשור, הפכה את ישראל לאחת מהמובילות בתעשייה העולמית. "מוצרים" נוספים תוצרת ישראל מבוקשים בשוק הסחר העולמי כמו נשקים לפיזור הפגנות, אמצעי מעקב אחרי אוכלוסייה, טכנולוגיות מודיעין, תוכנות ריגול, מיליטריזציה של מחסומים – כל אלו משמשים את ישראל לניהול אוכלוסייה כבושה בגדה המערבית וברצועת עזה. כך נהיה הייצוא הביטחוני מישראל פופולרי בעולם בזכות הכיבוש.

לאן מגיע נשק ישראלי בעולם?

כמחצית מהנשק הישראלי שיוצא בשנים 2013-2017 הגיע להודו (49%), 13% לאזרבייז'אן ו -6.3% לווייטנאם. הייצוא מישראל להודו עלה ב-55% בחמש השנים האחרונות. ישראל היא גם ספקית הנשק השלישית בגודלה בדרום קוריאה, איטליה ובריטניה. במפת ייצוא נשק ישראלי שיצרנו באתר ניתן לראות חלק מהמדינות בעולם אליהן מגיע נשק ישראלי.

תחת קטגוריית המדינות ניתן למצוא מידע מפורט על חלק קטן מהמדינות שרוכשות נשק וטכנולוגיה מישראל ועל השימוש הנעשה בהן על-ידי אותן מדינות כנגד אוכלוסייה אזרחית, בין אם מדובר ברדיפת מתנגדי משטר, פעילים לזכויות אדם וקבוצות מיעוטים, ובין אם בשימוש בנשק לביצוע רצח עם ופשעים נגד האנושות. מאחר ומשרד הביטחון מסרב באופן עקבי לחשוף נתונים הנוגעים לייצוא נשק ישראלי ומידע רב בנושא אינו נגיש, בחלק על עתירות ניתן למצוא עתירות שהוגשו בשנים האחרונות לבתי המשפט בישראל בדרישה לחשוף פרטים על ייצוא נשק ישראלי ובדרישה לעצור את הייצוא הביטחוני למספר מדינות שידוע על השימוש לרעה שעשו בנשק זה.

"אנו גאים לסכם שנה מוצלחת מאוד לייצוא הביטחוני הישראלי שהניב חוזים חדשים לתעשיות הביטחוניות בשווי של למעלה מ-9 מיליארד דולר. מדובר בהמשך מגמת עלייה ובגידול משמעותי ביותר בשנה האחרונה. התעשיות הביטחוניות הישראליות זוכות להערכה, יוקרה ואמון רב בעולם, בזכות טכנולוגיות מתקדמות ואיכותיות המבוססות על פתרונות ייחודיים שהוכחו מבצעית בצה"ל".
ראש סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני), תא"ל במילואים מישל בן-ברוך, 2018