ברזיל

רקע

הרפובליקה הפדרלית של ברזיל היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה ובאוכלוסייתה בדרום אמריקה. 19 מתוך 50 הערים המסוכנות ביותר בעולם נמצאות בברזיל, והערים הגדולות בה ממוקמות בראש רשימת הערים עם שיעור הרצח הגבוה בעולם. בריו דה-ז'ניירו לבדה עומד ממוצע הרצח השנתי על כ-6,000 איש לשנה, סדר גודל של אזור מלחמה.

בסוף 2018 נבחר מועמד הימין הקיצוני ז'איר בולסבונרו לנשיא ברזיל. בולסונרו הוא קצין בכיר לשעבר בצבא ברזיל, הידוע בהתבטאויותיו בעד החזרת הדיקטטורה הצבאית למדינה, בעידוד אלימות נגד קבוצות ילידים, נגד נשים, נגד קהילת הלהט"ב, והבטחות לתת למשטרה יד חופשית להרוג אזרחים. בברזיל שיעור האלימות גבוה למדי גם כך, ופעילים למען זכויות אדם חוששים שתחת בולסונרו השוטרים יהרגו יותר חפים מפשע – ויזכו לחסינות. בולסונרו מרבה לדבר בנוסטלגיה על תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל ותומך בעינויים. ב-1999 אמר שלא ניתן יהיה לשנות דבר בברזיל על ידי הצבעה בלבד וכי דברים ישתנו רק כשתפרוץ מלחמת אזרחים והצבא יפעל. "אם כמה חפים מפשע ימותו", אמר, "זה בסדר״. בעצרת בחירות בסאו פאולו הכריז שיכלא את מתנגדיו הפוליטיים. ביומו הראשון בתפקידו, בינואר 2019, הוציא בולסונרו הוראה לשר לענייני ממשלה "לפקח, לתאם, לפקח וללוות את פעילותם" של ארגונים לא ממשלתיים, גם כאלה שאינם מקבלים מימון ממשלתי. בולסונרו הודיע שיפעל נגד ארגוני החברה האזרחית ויסיים את "כל האקטיביזם" בברזיל. בנוסף הודיע כי יפעל לביטול לימודי מגדר, סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטאות, על מנת "לגרש את אידיאולוגיות השמאל" מכיתות הלימוד.

אלימות משטרתית

על פי נתונים רשמיים בברזיל, בשנת 2017 המשטרה הברזילאית הרגה 5,144 בני אדם. זו הייתה השנה עם המספר הגבוה ביותר של הרוגים על-ידי המשטרה מאז שהחלה המדינה לאסוף נתונים אלה בשנת 1998.

האלימות המשטרתית ממשיכה להחמיר, בעיקר בשכונות העניות של ברזיל, שם שוטרים נלחמים בכנופיות סמים ומאות חפים מפשע נקלעים לקו האש. למרות מקרי הוצאה להורג ללא משפט על-ידי המשטרה, אף שוטר לא הורשע או הוענש.

בתי הכלא בברזיל מחזיקים במספר כפול ממספר האסירים שנועדו להכיל, לרוב בתנאים לא בריאים וחווים אלימות רבה. כ-40% מהאנשים שנמצאים במעצר בברזיל ממתינים למשפט, לעיתים חודשים.

הפאבלות של ריו

הפאבלות של ריו הן שכונות עוני צפופות בעיר ריו דה ז'ניירו, שחוו הזנחה ממשלתית לאורך שנים. בפאבלות אין שירותי תברואה או שירותי חינוך ובריאות מוסדרים. מרבית אוכלוסיית הפאבלות שחורה, צאצאים של עבדים אפריקאים לשעבר, והמצוקה עוברת מדור לדור. הפאבלות התרחבו בעקבות הגירה מסיבית מהכפרים אל העיר לאורך השנים, וכיום בריו לבדה יש כאלף פאבלות, בהן חיים כמיליון וחצי אנשים. בשנות השמונים, נכנס אל הפאבלות הסחר בסמים. שינוי נתיבי הייצור והצריכה גרם לכך שריו דה ז'ניירו הפכה לנקודת מעבר לקוקאין המיועד להגיע לאירופה. יחד עם הכסף שהגיע מסחר בסמים, הגיעה גם עלייה בסחר בנשק קל והופעה של כנופיות שהתחרו על שליטה בשכונות.

בפברואר 2018 החליט נשיא ברזיל הקודם, מישל טמר, להעביר את האחריות על הביטחון בריו לידי הצבא. לראשונה מאז נפילת הדיקטטורה הצבאית ב-1985 חזרו אלפי חיילים חמושים לסייר ברחובות העיר. המשטרה שפועלת בפאבלות היא משטרה צבאית ושיטות הפעולה שלה נגד אזרחים מבוססות על תורת הלוחמה האורבנית שנהוגה בצבא ואלימות ביותר, ביניהן הוצאות להורג ללא משפט.

בחודש ינואר 2018 בלבד נהרגו 154 אזרחים על-ידי כוחות הביטחון בעיר במהלך "פעילות משטרתית". בין ינואר לנובמבר באותה שנה, נהרגו 1,444 בני אדם על-ידי המשטרה, בעיקר בפאבלות, מירי ממסוקים, נגמ"שים או מטווח קצר.

בשנים האחרונות "נעלמים" יותר ויותר צעירים מהפאבלות. ב-2012 נעלמו כך כ-6,000 איש בריו בלבד. על פי דו"ח של ארגון 'אמנסטי', במקרים רבים מדובר בהוצאות להורג ללא משפט.

רנטה סוזה, נציגת מדינה בברזיל אמרה בפנייה לאו"ם כי "הוצאות להורג ללא משפט מתבצעות בפאבלות ובאזורים פריפריאליים אחרים". "זו מדיניות שמסתכמת ברצח עם".

יחידת BOSE

יחידת BOSE (Batalhão de Operações Policiais Especiais) היא יחידה מיוחדת של המשטרה הצבאית של ברזיל שמאומנת בלוחמה בשטח בנוי. בנוסף לנשק קל, היחידה חמושה בכלים כבדים: נגמ"שים, אוטובוסים ממוגנים וכלים כבדים כגון דחפורים, שנועדו לאפשר ליחידה לפרוץ דרכים ולהוביל כוחות לוחמים ברחובות הצרים של שכונות העוני. שיטות הפעולה שלה נגד אזרחים הן אלימות ביותר – הוצאות להורג ללא משפט, צעירים שנעלמים על-ידי המשטרה, ופלישות של היחידה לרחובות הפאבלות הצרים ברכבים ממוגנים תוך ירי לכל עבר שמשאירות אחריהן הרוגים רבים, נתן להם את הכינוי "יחידת המוות". קצינים של היחידות עברו אימונים בישראל.

בינואר 2019 המושל החדש של ריו דה ז'ניירו, וילסון וויצל, שהבטיח לפרוס את הצבא ברחובות ערי ברזיל, הודיע כי כוחות הביטחון מורשים להשתמש בכוח קטלני נגד חשודים ואישר תוכנית ליישום טקטיקות "shoot-to-kill" וסמכות בלתי מוגבלת למשטרה. וויצל אמר כי על המשטרה לירות כדי להרוג, ללא אזהרה, כל מי שחשוד בנשיאת נשק גם אם אינו מאיים על אף אחד, והודיע על שימוש בצלפים ומל"טים למטרה זו.

ייצוא נשק מישראל

כבר שנים שנשק והכשרות תוצרת ישראל משמשים לדיכוי אזרחים בברזיל על-דיי כוחות הביטחון. הקשרים ההדוקים של ישראל עם ברזיל, ביניהם שיתוף פעולה ביטחוני, התחילו עוד בימי הדיקטטורה הצבאית בברזיל, ששלטה במדינה בין השנים 1985-1964.

נכון ל-2018, ברזיל היא יבואנית הנשק החמישית בגודלה של נשק ישראלי, לאחר שבשנת 2003 פתח צבא ברזיל משרד בתל אביב, במטרה לתאם עסקאות בשווי מליוני דולרים עם התעשייה הישראלית.

באוגוסט 2018 ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בברזיל ודן עם בולסונרו על מכירת רחפנים ומל"טים ישראלים. ישראל לא הגבילה את המכירה לשימוש בתחום האזרחי, כמו שיטור, וניתן רק להסיק שהרחפנים מיועדים ליישום המדיניות המשטרתית האלימה של בולסונרו כלפי אזרחים. נתניהו הבטיח שיסייע לבולסונרו במידע וברכש בתחום ביטחון הפנים, בתמורה להבטחה להעביר את שגרירות ברזיל לירושלים.

באותו הזמן ביקר בישראל בנו של בולסונרו, בעצמו חבר קונרגס בברזיל, יחד עם מושל ריו דה ז'ניירו וויצל, כדי לבחון אפשרות של רכישת מל"טים חמושים, ככל הנראה עבור המשטרה הצבאית של ריו.

שנת מכירה	סוג הנשק	יצרן	שנת אספקה
1982	8 מסוקי סער "Bell UH-1"	נמכר יד שניה מישראל, תוצרת ארה"ב	1982
1994	8 מרגמות "K-6"	סולתם (אלביט מערכות)	1995
1996	400 טילי "פיתון 3"	רפאל	1998-2001
2002	200 טילי "פיתון 4"	רפאל	2010-2015
2005	9 מערכות מכ"ם לסיור ימי ELM-2022	אלתא (אלביט מערכות)	2011-2014
2006	200 טילי "דרבי"	רפאל	2006-2010
2006	10 מערכות ניווט למטוסי קרב "לייטנינג"	רפאל	2011-2013
2006	מערכות ניווט למטוסי קרב "RecceLite"	רפאל	2014-2018
2007	2 מערכות מכ"ם לסיור ימי ELM-2022	אלתא (אלביט מערכות)	2009
2009	12 מערכות מכ"ם בקרת אש למטוסים ELM-2032	אלתא (אלביט מערכות)	2018
2010	2 מל"טי "הרמס 450"	אלביט מערכות	2011
2010	50 מערכות חימוש "צריח" UT-25/UT-30 עבור נגמ"ש	אלביט מערכות	2014-2018
2012	2 מל"טי "הרמס 450"	אלביט מערכות	2013
2013	150 פצצות מונחות לייזר "Lizard"	אלביט מערכות	2014-2015
2014	4 מערכות תדלוק אווירי	לא ידוע	2014
2014	2 מל"טי "הרמס 900"	אלביט מערכות	2014
2014	2 מערכות מכ"ם לסיור ימי ELM-2022	אלתא (אלביט מערכות)	2017
2014	1 מערכת מכ"ם לסיור ימי ELM-2022	אלתא (אלביט מערכות)	2017

מתוך https://www.sipri.org/databases/armstransfers

אולימפיאדת ריו 2016

ההכנות למשחקים האולימפיים עוררו חשש מפני הישנות האלימות המשטרתית כלפי תושבי שכונות העוני וכלפי מפגינים, שהובילה למותם של אזרחים רבים סביב אירועי מונדיאל 2014 שהתקיימו בברזיל. משנת 2009 כוחות הביטחון של ריו הרגו למעלה מ-2,500 בני אדם בתוך העיר, רובם צעירים שחורים ועניים. המדיניות הרשמית הייתה “לירות קודם, לשאול שאלות אחר כך”.

ולמרות זאת, הקשרים בין ישראל לברזיל התחזקו אף יותר סביב אבטחת אולימפיאדת ריו 2016, אז זיהו גופים שונים, בהם גם מכון הייצוא הישראלי, הזדמנות לחברות ביטחוניות ישראליות לחדור לשוק הברזילאי. ואכן היה ייצוג גדול לחברות ישראליות בתחום הטכנולוגיות והאבטחה, ביניהן: ISDS, LiveU, Eros-B, Pointer Telocation, Moovit, RideOn, Motionize, BriefCam, SayVU.

חברת ISDS הישראלית (International Security and Defense Systems) נבחרה להיות ספקית האבטחה הרשמית של אולימפיאדת ריו, עם תקציב עתק של כ-2.2 מיליארד דולר מממשלת ברזיל, ולצידה פעלו עוד כ-30 חברות ישראליות:

• חברת אל-פאר הישראלית סיפקה מאות קילומטרים של גדרות המצויידות במערכת חיישנים להגנה היקפית.
• חברת קלע (Ke-La), המאגדת כמה חברות בתחומי טכנולוגיות מודיעין סייבר הגנתי והתקפי, ומעורבים בה ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, השר לשעבר אפי איתם והאלוף במילואים יעקב עמידרור, סיפקה מערכת מודיעין.
• חברת BriefCam סייעה לרשויות הביטחון הברזילאי עם מעקב רחוב.
• חברת הסייבר ארגוס, הציבה בריו מערכת המתמחה במודיעין המתבסס על מצלמות המוצבות בשטח, ומערכת חכמה היודעת לאתר התקהלויות ותנועות חשודות בכדי לסייע לצורך הקפצת כוחות למקום.
• חברת הטכנולוגיה קיילור (Qylur) סיפקה מערכות לבידוק ביטחוני.

גם במהלך המונדיאל שהתקיים בברזיל ב-2014 כלי טיס בלתי מאויישים של התעשייה האווירית ואלביט מערכות שימשו את כוחות הביטחון הברזילאים בערים שאירחו את משחקי המונדיאל.

ההשקעה הממשלתית באולימפיאדה זכתה להתנגדויות רבות מצד תושבי ברזיל, וב-2016 החלו מחאות של תושבי הפאבלות ושל פעילים חברתיים במחאה על כך שהכספים המושקעים במתקנים באים על חשבון השקעה בתשתיות העירוניות המוזנחות והמשבר הכלכלי הקשה, ונגד פינוי והרס מאסיבי של שכונות עניות בעיר כהכנה לאולימפיאדה. על-פי נתונים מממשלת העיר ריו דה ז'ניירו, 22,059 משפחות פונו מבתיהן מאז 2009 כדי לפנות מקום לתחבורה ופרוייקטים לתשתית אחרים הקשורים למשחקים האולימפיים, יותר מ -60,000 אנשים בעיר איבדו את בתיהם, ולקראת האולימפיאדה ב-2016 כ-400 משפחות עמדו בפני פינוי בכפייה.

למעלה ממיליון א.נשים יצאו לרחובות במחאה שדוכאה באכזריות. כוחות משטרה הגיעו ברכבים משוריינים וירו כדורי גומי ורימוני הלם לכל עבר. משטרת ברזיל פרסה ברחבי העיר רכבים משוריינים מסוג “Guarder” של חברת PALSAN מקיבוץ סאסא שהיו בשימוש כוחות המשטרה בדיכוי האלים של המחאה. ה"גארדר" הוא נושא גייסות משוריין בעל הנעת 4X4 ובעל יכולת סחיבה של 3.5 טון ומערכות הגנה מתקדמות. הותקנו בו גם מערכות ראייה ומצלמות מתקדמות אשר מספקות ליושבים ברכב תמונת מצב מפורטת על הנעשה מחוצה לו.

השימוש ברכבים משוריינים בסביבה אזרחית הוא לכאורה צעד נוסף במיליטריזציה של יחסי המשטרה-אזרח שמתחזקת במדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל, אך בהקשר המסוים של ריו, הם סימנו נקודת מפנה דרמטית. ב-2006 פירסם ארגון אמנסטי דו"ח המוקדש בלעדית למה שהם חוללו בפאבלות.

למרות כל זאת ממשיכה ישראל למכור לברזיל עוד ועוד נשק וטכנולוגיות צבאיות, ולקחת חלק מדאיג במיליטריזציה של כוחות הביטחון הלא צבאיים במדינה.

"אנחנו גאים לחזות בשימוש שעשתה משטרת ברזיל ברכבים שלנו על מנת לאבטח את האירועים האולימפיים". "מההתחלה היה ברור לנו, כי הגארדר יתאים למשימה כמו כפפה ליד. האפשרות ליטול חלק במערך האולימפי בריו ממלא אותנו בגאווה".
דני זיו, מנכ"ל פלסן זאזא בע"מ

לקריאה נוספת

• טכנולוגיות של דיכוי: החגיגה של תעשיות הביטחון הישראליות בברזיל, עידן לנדו
• התעשייה הביטחונית הישראלית בשירות האולימפיאדות עו"ד איתי מק, דצמבר 2016
• המסמכים חושפים: הקשרים החמים בין ישראל לדיקטטורה בברזיל שיחה מקומית, נובמבר 2018
• New Brazil-Israel trade agreements signal changing foreign policy, the Brazilian Report, March 2018

מריאל פרנקו

מריאל פרנקו הייתה פעילה ברזילאית פמיניסטית שפעלה למען האוכלוסייה השחורה, למען נשים, קהילת הלהט"ב ותושבי שכונות העוני שהייתה חלק מהם, וכיהנה כחברת מועצת העיר של ריו דה ז'ניירו עבור מפלגת השמאל (PSOL) משנת 2016. פרנקו הייתה מעורבת במיוחד במאבק נגד האלימות המשטרתית כלפי האוכלוסייה השחורה והאוכלוסייה הענייה, ונגד ההחלטה להעביר את ביטחון ריו לידי הצבא והצבתם של אלפי חיילים ברחובות.

ב-14 במרץ 2018, לאחר שיצאה מכנס פמיניסטי בו נאמה בצפון העיר ריו, שני גברים במכונית התקרבו למכונית בה נסעה, וירו 9 כדורים שהרגו אותה ואת נהג הרכב ונמלטו מהמקום.

היורים השתמשו בתת-מקלע בו משתמשים אנשי הביטחון בברזיל, הכדורים נלקחו מסדרה ששימשה את המשטרה הפדרלית ונעלמה, ומצלמות האבטחה באזור הפסיקו לפעול זמן קצר לפני הרצח. נסיבות המקרה הובילו למסקנה שמעורבותה במאבק נגד אלימות המשטרה היא מה שהוביל להתנקשות בחייה של פרנקו, שהייתה בת 38.

במרץ 2019, יומיים לפני יום השנה לרצח עצרה המשטרה שני חשודים ברצח, שניהם אנשי המשטרה הצבאית לשעבר.