רקע – הפאבלות של ריו:
ברזיל היא מדינה השוכנת בדרום אמריקה. 19 מתוך 50 הערים המסוכנות בעולם נמצאות בברזיל, והערים הגדולות בה ממוקמות בפסגת טבלאות הרצח העולמיות. בריו לבדה עומד ממוצע הרצח השנתי על 6,000 איש לשנה, סדר גודל של אזור מלחמה.

הפאבלות של ריו הן משכנות עוני צפופות, אשר אין בהן מערכות סניטציה או שירותי חינוך ובריאות מוסדרים. מרבית אוכלוסייתן שחורה, והמצוקה בהן עוברת מדור לדור. בריו לבדה יש כאלף פאבלות, בהן חיים כמיליון וחצי אנשים. הפאבלות נשלטות בפועל בידי כנופיות הסמים ומיליציות המורכבות מאנשי צבא ומשטרה לשעבר.

אלימות משטרתית: על פי נתונים רשמיים, בכל יממה הורגת משטרת ברזיל כ – 6 אנשים. בשנים האחרונות "נעלמים" יותר ויותר צעירים מהפאבלות. ב-2012 נעלמו כך 6,000 איש בריו בלבד. על פי דו"ח של ארגון 'אמנסטי' במקרים רבים מדובר בהוצאות להורג ללא משפט. לעתים קרובות פורצים השוטרים אל הפאבלה ברכב ממוגן ויורים לכל עבר, ירי אקראי במהלכו נהרגים גם ילדים.

קשרי נשק עם ישראל:

ברזיל היא יבואנית הנשק החמישית בגודלה של נשק ישראלי. הקשרים בין המדינות כה משגשגים, עד שבשנת 2003 פתח צבא ברזיל משרד בתל אביב, במטרה לתאם עסקאות בשווי מליוני דולרים עם התעשייה הישראלית.

קצינים של BOPE, יחידה משטרתית הנמצאת בעיקר בפאבלות העניות של ריו, עברו אימונים בישראל. ליחידה יש מוניטין של "חוליות מוות". ישראל מייצאת למשטרה הברזילאית טקטיקות ושיטות דיכוי אותן היא מפתחת בעזה ובשטחים הכבושים. הפאבלות בריו ידועות כ"עזה" של ברזיל.

הקשרים בין המדינות התחזקו אף יותר סביב אבטחת אולימפיאדת ריו 2016. חברת ISDS הישראלית תפקדה כספק הביטחוני הרשמי של אולימפיאדת ריו, ודאגה לספק לצוותים המקומיים אסטרטגיות, מענה וכלים לטיפול והתמודדות עם אתגר אבטחת אירועי האולימפיאדה. לצד חברת ISDS פעלו עוד כ-30 חברות ישראליות. ההשקעה הממשלתית באולימפיאדה זכתה להתנגדויות רבות מצד תושבי ברזיל, אשר כללו הפגנות רבות כנגד עקירת אלפי תושבי פבלות עניות מבתיהם במטרה לפנות מקום למתקנים האולימפיים. הפגנות אלו דוכאו באכזריות. ישנם חששות כבדים מהשימוש העתידי אשר יעשה בכמויות הנשק שנרכש לקראת האולימפיאדה.

תנועת המחאה נגד אלימות המשטרה שצמחה בפאבלות, מוחה על שיתוף הפעולה של ממשלת ברזיל עם ישראל, ועל כך שפרקטיקות אשר מיושמות על פלסטינים בשטחים הכבושים, עזה ומזרח ירושלים מועתקות לפבלות של ריו.

מסמך זה מבוסס על פוסט מקיף וחשוב של עידן לנדו בבלוג "לא למות טיפש". אנו ממליצות לקרוא אותו בעיון.